מכבש ללא מפעיל

 איור של מכבש אוטונומי עתידי של HAMM במשקל עבודה של 9.0 טון; קוטר התוף: כ-2.0 מטרים כאשר הגובה הכולל נמוך משמעותית ממכבש 9.0 טון מאוייש


איור של מכבש אוטונומי עתידי של HAMM במשקל עבודה של 9.0 טון; קוטר התוף: כ-2.0 מטרים כאשר הגובה הכולל נמוך משמעותית ממכבש 9.0 טון מאוייש

ציוד מכני הנדסי אוטונומי, קרי – המופעל ללא בן אנוש בתוכו, הופך אט אט לכיוון ריאלי, הגיוני וממוקד אליו צועדת התעשייה. עוד ועוד ציוד שיפעל באמצעות אמצעי מיקום, ראייה, איתור ושליטה ממוחשבים פועל להחליף את הציוד הקיים, המופעל על ידי מפעילים בשר ודם, כאשר היתרונות ברורים: מכונה לא צריכה מנוחה, לא צריך לשלם לה תוספת עבור הפעלתה, היעדר בני אדם בתוכה או בסביבתה מהווים יתרון בטיחותי, ולא פעם היא תדע לבצע את משימותיה ברמת דיוק ואיכות הגבוהים מאלו של האדם הממוצע. בשורה התחתונה מדובר בעתיד המבטיח חיסכון משמעותי בהוצאות תפעול הציוד השונה, כמו גם תפוקה גבוהה יותר.
אנו רואים כאמור כמעט בכל תחום הקשור לעולם עבודות התשתית, ההובלה, המכרות והמחצבות עוד ועוד פיתוחים של ציוד אוטונומי, וזה עתה מוצג הקונספט הראשון גם בתחום הכבישה, עם חשיפת מכבש העתיד האוטונומי של HAMM.
למעשה מדובר עדיין ברעיון והכלי הנמצא בשלב זה רק במחשב, אבל מבחינת מומחית ציוד הכבישה הגרמנית הוותיקה (HAMM עוסקת בתחום מאז 1878 ועד היום) מדובר על הצהרת כוונות וכיוון אליו היא הולכת בפיתוח מוצרים עתידיים. ב-HAMM שומרים על עמימות בכל הקשור לשלב הפרויקט, אך מהצהרות בכירים בחברה מסתבר שיש כבר מכבשים בשלבי ניסוי כאלו ואחרים, למרות שעד כה טרם הושגה הטכנולוגיה להציע מכבש יעיל אוטונומי לגמרי, אם כי היעד להציג כלי כזה הוא "תוך שנים ספורות".

לב המכבש האוטונומי יהיה מחשב רב עוצמה שידע לתאם, לתזמן ולהפעיל בהתאם את כלל מערכות הכלי – תוך הישענות על מידע לגבי מיקום הכלי שיתקבל ממערכות ניווט לווייני מדויקות, רדארים וחיישני מרחק וקרבה. היכולת לשלוט במרחב ובשטח המיועד לעבודה תאפשר התמקדות באיכות העבודה, על פי הדרישות, כאשר הכוונה היא עומק ורמת הדחיסה של החומר. על פי HAMM תדע מערכת ההפעלה לפקח על רמת הדחיסה, על פי המדדים שנקבעו לכל משימה, ולבצע בפועל את מלאכת הדחיסה באמצעות שליטה על מסלול העבודה, היכולת לעקוף מכשולים וכמובן – היכולת לנתר ולעקוב בזמן אמת אחר ביצוע העבודה.
היעדר יחידת מפעיל – קבינה, מדרגות, חיבור הקבינה למערכות השליטה בציוד ועוד – מפנה מקום רב בתכנון מכבש העתיד, וכך ניתן יהיה, למשל, לתכנן כלים בגודל נתון (בדומה לגודל ציוד סטנדרטי כיום) – אך עם תוף בקוטר גדול משמעותית, למשל, או עם מיכלי מים גדולים יותר, עוד מקום למצברים עבור ציוד שיופעל חשמלית, יכולת שליטה טובה יותר במרכז כובד הכלי עוד משלב התכנון ועוד.
יתרון נוסף שיהווה חלק מבסיס היכולות של המכבש האוטונומי העתידי הוא בתקשורת וביכולת לעבוד במקביל ולצד מכבשים (אוטונומיים) נוספים. אותן מערכות העוזרות לכלי "לדעת" את מיקומו במרחב, לשלוט בכיוון ובמהירות הנסיעה, תדענה גם לשתף פעולה ולתזמן את עבודתן עם כלים דומים נוספים באתר, במידה הצורך. קל להבין את היתרון העצום עבור הקבלן המבצע ב"שחרור" מכבש, שניים או עשרה באתר העבודה, בגישת "שגר ושכח", כאשר הכלים יבצעו לבדם וללא הצורך במפעיל את משימת ההידוק, בכלל זה תוך תדלוק או טעינה עצמאיים, בעבודה המתבצעת 24/7. כל הטכנולוגיה לשם כך, אגב, כבר קיימת היום ומדובר ביישומה המוצלח בציוד ספציפי דוגמת מכבש דרכים.

כאמור, ב-HAMM לא מתפארים באיורי מחשב בלבד, אלא מדווחים כי החברה עוזקת בחשאי בפיתוח טכנולוגיות לקראת ייצור מכבש אוטונומי כבר מאז 2014, וכי עד כה בוצעו בכלים ובאבות הטיפוס השונים למעלה מ-10,000 שעות עבודה נסיוניות. בין היתר פותח ,מכבש עוקב" היודע לחכות במדויק את פעולות המכבש המוביל. המכבש המוביל מאויש בעוד המכבש העוקב הוא אוטונומי, ובכך הושגה למעשה יכולת עבודה כפולה – עם מפעיל אחד. השלב הבא יהיה, כאמור, תכנון וייצור מכבש אוטונומי לגמרי, אך לשם כך ניאלץ להמתין עוד זמן מה. אין ספק אבל, שהכיוון אליו הולך סגמנט זה בתחום הצמ"ה הוא ברור למדי…